בתור ילדה בשיעורי מחשבים בזמן שכולם שיחקו, אני פתחתי פאוור פוינט ובניתי דמויות מצורות ומשקף לשקף עשיתי מהן סיפור בהמשכים. לא ידעתי איך לקרוא לזה אבל פשוט נהנתי.

היי אני עדן.

הייתי לוחמת בקרקל וכחלק מהשירות שלי עבדתי גם עם בני נוער במטרה לעלות את אחוזי הגיוס לקרבי. עוד קודם לימדתי ילדים נגרות במכינה.
האם משהו מזה היה קשור לעיצוב? ממש לא. אבל שם הבנתי שאני אוהבת אנשים ויודעת להקשיב להם, שהיום מסתבר זה החלק הכי חשוב בעבודה שלי.

אחרי הצבא חיפשתי מה לעשות עם עצמי ונתקלתי בשם תקשורת חזותית ואחרי כמה דקות של קריאה על המקצוע העיניים שלי נדלקו ונזכרתי בילדה מחדר המחשבים. נזכרתי שתמיד רציתי ללמוד פוטושופ ושתמיד בהיתי בשלטי חוצות ומשננת את המשפטים הקליטים שהיו כתובים עליהם,
מפה לשם תוך שלושה שבועות מצאתי את עצמי בכיתה מציגה את עצמי לכולם ומתחילה ללמוד את המקצוע.
היום אני מעצבת מותגים, אריזות, כרזות, כותבת תוכן לסושיאל ואיך לא גם מצלמת.

אין לי סגנון אחד שאני מדביקה לכולם, לכל עסק מתאימה שפה אחרת ולפני שאני מתחילה לעצב לכם משהו אני קודם כל בודקת מה קורה אצלך בתחום, מה קורה אצל המתחרים שלך ואיך אני יכולה לקדם אותך.

מחוץ למחשב יש לי את המשרד הכי צבעוני שתראו,
שטיח דמקה צבעוני, פופים ירוקים, כריות ורודות, פסלים שהדפסתי בתלת מימד וקיר שלם של תמונות והשראה.
כשאני לא מעצבת אני גוללת הרבה בטיקטוק כי מה לעשות זה מה שהולך היום והדרך הכי טובה ללמוד איך להצליח ברשתות היא בגלילה, כתיבת השראות ובדיקת טרנדים. בנוסף, אני חובבת בישול ואפייה וכן… אני צבעונית גם במטבח ובבישולים שלי.